​

בתצפית על שיחות, נראה שלכולם יש תבניות שיחה ברורות משותפות בקבוצות/ארגונים, כולם מתקשרים, או שכולם מתווכחים, או שכולם מרצים את הבוס וכדומה. לכל קבוצה יש תבנית משותפת לתקשורת. וגם אין כמעט שינוים במבנה התבניות למרות שזה אפשרי. (שדה)

​

השדה הגנרי מוגבל, יש 4 תבניות הקשבה :      

​

1.   Downloading -  לדבר יפה, מנומס, מנסים להיענות למה שאחרים רוצים שנגיד, שיח של לרצות את הבוס, האחרים וכו' - המורים מלמדים אותנו להיענות למה שצריך, או ארגונים שמכוונים למה שהמנהל רוצה שנגיד. מבחינת הארגונים לתהליכי שינוי זה מאוד לא יעיל.

2. Debate, or talking tough  -  לדבר מתוך מה שאני חושבת יותר מאשר מה הם רוצים שאגיד, כרטיס הכניסה הוא זווית ראיה אחרת של כל דובר/ת, זה מה שנותן לגיטימציה לכניסה לשיח. זה מאפשר הכנסה של זוויות ראיה שונות לדיון. שיח של דיבייט, ויכוח- אני היא העמדה שלי ואתה טועה, אחד משכנע את השני ו/או תוקף אותו. הבעיה שהאנשים לא מצליחים לחצות את נקודת המבט האישית. אני הוא נקודת המבט שלי ולכן אני אגן על נקודת המבט שלי בכל פעם שיחלקו עלי. אני צודקת ואתה לא.

3. אמפטיה – דורש רפלקציה, אני מתחילה לדבר דרך ראיית עצמי חלק משלם, כל אחת היא בעל עמדה ויש הגדרה והכרות עם העמדות של האחרים. שיתוף בזויות ראייה שונות, אני חלק ממערכת שלמה והיצירה שלה. היכולת של המערכת לראות את עצמה. תנועה מהתגוננות של זוית הראייה, לחקירה של נקודות המבט של האחרים, נשאלות שאלות אמתיות גם על האחרים. יש לנו עדין נקודות מבט שונות, יש התחלה לבחינת ההבדלים בין הזויות השונות.  כשהשאלות נשאלות אינן רטוריות זה אומר שיש מעבר מדיבייט לאמפטיה, (מעבר מאני הדעה שלי ליש לי דעה ואני יכולה להוריד אותה או להסתכל עליה) מאפשר לנוע בין זויות הראייה השונות וזה לא מאיים  כי יש הרחבה של זוויות הראייה והסכמה להיות בשינוי. במקום להאשים את האחרים, היכולת לראות את עצמי כחלק ממערכת ומה התרומה שלי לפתרון בעיות וקשיים.

4. יצירה משותפת collective creativity. – לדבר ממה שעובר מפנים, רגעי השקט, ומעבר קבוצתי למצב של זרימה הבניית ידע מתוך זרימה קבוצתית ( קולקטיבית) , לא ברור מי הביא איזה ידע , ברור שיש פה חיבור שמייצר ידע חדש ומשותף. דורש יכולת לוותר על הself. 

 

איך לזהות את סוג השיח?

רמה 1 :  אם יצאת מהשיחה בהרגשה שידעת מראש מה יהיה, מה יאמר וכדומה. 

רמה 2 : אם למדת משהו חדש שלא הכרת קודם, משהו שאתגר את ההנחות שלך. 

רמה 3: אם לא רק שהכרת נקודות אחרות אלא הצלחת לראות את המציאות דרכן, לראות את עצמך גם מקבלת ומכירה אותם ממש.  יצאת מהפגישה עם פרספקטיבות נוספות לא רק מידע או נקודות שלא ידעת או חשבת עליהן קודם. 

רמה 4: אם יצאת באנרגיות גבוהות , ברמות השראה גבוהות, תחושה שהנה נולד משהו חדש- משהו מתפתח, התפתחות של חידושים  וכן , התחושה שיצאתי אדם אחר מהשיחה, אני לא אותו אדם בדיוק, כי קרה לי משהו, תחושת התפתחות , תזוזה פנימית. התקרבות למי שאני באמת, מי שאני יכולה להיות מחר.  (שינוי בזהות)

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

שדות תשומת הלב של מנהיגים 

במאמר "הנקודה העיוורת של המנהיגות" מאת אוטו שרמר, בכדי שמנהיגים יהיו יעילים,

עליהם להכיר בהתאמה 4 שדות שמהם אפשר לפעול:

שדה ראשון: פעילות מתוך התפיסה הישנה – אני מול העולם.

שדה שני: פעילות מתוך תשומת לב לעולם העובדות.

שדה שלישי: פעילות מתוך היחס אני-אתה.

שדה רביעי: פעילות מתוך האפשרות העתידית הטובה ביותר שרוצה להתגשם.

​

​

​

​

​

​

​

​